חן נ' יובנק בע"מ

החלטה

1.בפני בקשה לפטור את המבקשת מתשלום אגרה בסך 3,090 ₪.

2.המשיבה מתנגדת לבקשה מאחר והמבקשת לא עומדת בתנאים שנקבעו בדין ובפסיקה כתנאי למתן פטור מתשלום אגרה.

3.מושכלות ראשונים הם, כי על בעל דין היוזם הליך שיפוטי חלה חובה ראשונית לשלם בעדו אגרת משפט. הטעם לעקרון זה כפול: ראשית – בעל דין הפונה לערכאת שיפוט נדרש לשלם עבור השרות שהוא מקבל מרשויות השיפוט של המדינה ושנית – תשלום אגרה מעיד על רצינות ההליך במתכונת שהוא מוגש ומונע נקיטת הלכי סרק או ניצול לרעה של ההליך השיפוטי (ראו לדוגמא: רע"א 11644/04 מרכז ע"ש ורה סלומונס נ' הנהלת בתי המשפט (ניתן ביום 9.1.2005)).

4.יחד עם זאת, תקנה 12 לתקנות בית הדין לעבודה (אגרות) התשס"ח – 2008 (להלן – "התקנות") קובעת כי בית הדין יפטור תובע מתשלום אגרה אם יוכיח התובע כי הוא מחוסר יכולת כלכלית לשלם את האגרה וכי ההליך בו נקט מגלה עילה. תכליתה של תקנה 12 לתקנות ליצור שיוויון בין הבאים בשערי בית הדין, בין העני והחלש לבין העשיר והחזק. שיוויון זה מעניק זכות יסוד לעובד והיא חופש הגישה לבית הדין לשם הגשת תביעתו.

בהקשר זה, יפים דבריו של כב' השופט חשין שקבע, כי: "דלתותיהם של בתי - המשפט פתוחות לרווחה לפני המבקשים סעד, ויכולת הפניה לבתי – המשפט היא מזכויות היסוד של האדם" (ע"א 597/90 רוזין נגד בן נון פ"ד מו' (3) 742,738).נ

5.כבר נקבע כי "תקנה 12 לתקנות האגרות קובעת כי הזכאות לפטור מאגרה מותנית בחוסר יכולת כלכלית המוכחת על פי הקריטריונים שנקבעו בהן, והיותו של ההליך מגלה עילה. תנאים אלה שנקבעו בתקנות הם תנאים מצטברים והנטל להוכחתם מוטל במלואו על מבקש הפטור מאגרה" (בש"א 675/09 אברהם פלקסר – נשיץ, ברנדס ושות' עו"ד, מיום 14.2.10; ערעור על ההחלטה נדחה - עא"ח 8/10 אברהם פלקסר – נשיץ ברנדס ואח', מיום 10.6.10).

6.היינו, על הגורם השיפוטי הבוחן בקשה לפטור מאגרה לבדוק קיומם של שני תנאים מצטברים – ראשית, "היותו של ההליך מגלה עילה", ושנית, העדר יכולת כלכלית, כאשר הגשת בקשה לפטור מאגרה מחייבת את בעל הדין "להתפשט" ולמסור תמונת מצב מלאה על מצבו הכלכלי, שכן המבקש פטור "מחמת עוניו..." להתכבד וליתן לבית המשפט תמונה מלאה ועדכנית של מצבו הכלכלי" (רע"א 3297/90 רביבו נגד בנק הפועלים, דינים עליון, כרך כח', 824; בבה"נ 6857/00 רוטה נגד נצבטייב והיועץ המשפטי לממשלה, פ"ד של כב' השופט בועז אוקון). שני התנאים הנזכרים כרוכים זה בזה כך שככל שהעילה מוצקה יותר, כך ניתן יהא להקל במבחן הכלכלי, ולהיפך. עם זאת חייב להתקיים רף מינימאלי של כל אחד מהתנאים, וככל שהתובענה אינה מגלה עילה – כמו גם ככל שהמבקש אינו מוכיח העדר יכולת כלכלית – די בכך כדי לדחות את הבקשה. ככל שהתנאים מתקיימים אך לא בעוצמה מספקת על מנת ליתן פטור, מאפשר סעיף 12(ו) לתקנות האגרות מתן החלטה מרוככת יותר בהתרת תשלום האגרה  "לשיעורין, ובתוך הזמן שייקבע".

מן הכלל אל הפרט

7.לאחר שעיינתי בכלל החומר שבתיק החלטתי כי אין מקום לפטור את המבקשת מתשלום אגרה, אך לאפשר לה לשלם את האגרה ב- 2 תשלומים, זאת מאחר שהמבקשת הצביעה על קושי מסויים בתשלום האגרה, אך לא על היעדר יכולת כלכלית באופן מוחלט. בהקשר זה יובהר, כי מסכים אני עם עמדת המשיבה כי המבקשת לא "התפשטה" ומסרה תמונת מצב מלאה אודות מצבה. כך למשל, לא צורפו לבקשה תדפיסי חשבונות בנק ותדפיסי כרטיסי אשראי, לא צורפו חשבונות (ארנונה, חשמל, מים וכו') המבקשת לא פירטה את הנסיונות לגייס כספים לצורך תשלום האגרה ודי בכך היה כדי לדחות את הבקשה. יחד עם זאת, אני מוכן להניח, בנסיבות העניין, כי למבקשת קושי בתשלום האגרה, בין היתר בשים לב לכך כי המבקשת הינה מובטלת ונמצאת בהליכים משפטיים מול בן זוגה.

8.מאחר שהמבקשת לא הוכיחה העדר יכולת כלכלית באופן מוחלט בתשלום האגרה אין אני נדרש לדון בתנאי השני למתן הפטור (קיומה של עילת תביעה), אך למעלה מהצריך לעניין אציין, כי מעיון בסעדים הנתבעים עולה, כי על פני הדברים, חלקם מכומת באופן מופרז לטעמי. כך למשל, רכיב התביעה לעוגמת נפש (רכיב אשר עומד על סך 150,000 ₪ ואשר חובת תשלום האגרה בגינו בלבד עומדת על סך 1,500 ₪) מכומת, לגישתי, בסכום גבוה בהרבה מזה הנפסק בדרך כלל בבתי הדין לעבודה על כל המשתמע מכך.

יתר על כן, מעיון במסמכים שצורפו לכתב התביעה עולה, כי על פני הדברים, הליך השימוע שנעשה למבקשת עמד בתנאים הקבועים בפסיקה (הן לעניין הזימון להליך השימוע, קיום פרוטוקול וכו') ולפיכך, גם אם ימצא כי נפלו פגמים כלשהם בהליך השימוע אין הם מצדיקים, לכאורה, פיצוי בגובה 12 משכורות חודשיות.

9. בסיכומו של דבר, מאחר שהתנאים בגין המבקשת למתן פטור מתשלום אגרה אינם עומדים לה בעוצמה מספקת, הנני בוחר להפעיל את סעיף 12 (ו) לתקנות האגרות וליתן החלטה מרוככת יותר בהתרת תשלום האגרה  "לשיעורין, ובתוך הזמן שייקבע".

10.לפיכך, הריני מתיר למבקשת לשלם את האגרה בשני תשלומים שווים ורצופים. בכך הנני מאזן בית הדין בין זכות המדינה לקבלת תשלום המופנה לקופת המדינה תמורת שירות משפטי בערכאותיה מחד גיסא, לבין זכות הגישה של המבקשת לבית המשפט ואי נעילת דלתות בית המשפט בפניו מאידך גיסא.

11.סוף דבר –סכום האגרה שעל המבקשת לשלם עומד על סך 3,090₪. המזכירות תשלח, לפיכך, למבקשת (התובעת) שני שוברים לצורך תשלום האגרה בסך 1,545 ₪ כל תשלום. כמו כן המזכירות תעקוב אחר תשלום האגרה ע"י התובעת.

ניתנה היום, א' סיון תשע"ב, 22 מאי 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: